עורכי דין תאונות עבודה

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 מגדיר תאונת עבודה בסעיף 79 לחוק כ-"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

תאונת עבודה מהי?

תאונת עבודה (על פי רשימת המושגים כמצוין במנורה מבטחים חברת הביטוח בע"מ – תביעות גוף חובה) מתייחס עבור תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה " תאונה דרכים, אשר ארעה בדרך מהבית לעבודה, בדרך חזרה או במהלך העבודה ואשר הוכרה ע״י המוסד לביטוח לאומי"

במילים אחרות, תאונת עבודה היא כל אירוע תאונתי (אם אירוע ספונטני או אם תאונת דרכים וכדומה) שהתרחש בזמן העבודה או במסגרת עבודתו וכן כל תאונה אשר התרחשה בדרך אל מקום העבודה או בחזרה ממנו וכפי שצוין יש חשיבות גדולה להכרת המוסד לביטוח לאומי.

תאונת עבודה עצמאי ביטוח לאומי – חשוב לציין כי גם מי שעובד כעצמאי והתאונה מתרחשת בזמן עבודתו תיחשב כתאונה עבודה. למרות שנשמע שההגדרה היא קלה ומובנת זה לא כך במקרים רבים וננסה לפשט במאמר זה את הסוגייה של תאונות עבודה.

להלן קצת סדר בנושא תאונות עבודה

חשוב לדעת שבית המשפט או המוסד ביטוח לאומי לא תמיד מקבלים את רצף האירועים העולה לכדי ההגדרה של תאונת עבודה והרבה פעמים המלחמה העיקרית היא הראשונית להוכחת אותו קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לאותו עובד ובין האירוע שהיה במסגרת העבודה. זו סיבה עיקרית ומהותית היכולה להיות גורלית עבור תביעתו של אותו תובע פוטנציאלי ולכן יש להיוועץ עם עורך דין לתאונות עבודה אשר ייתן ליווי מקצועי.

האם הידבקות בקורונה מוכרת כתאונת עבודה?

תאונת עבודה קורונה – שאלה שעולה לאחרונה היא האם ניתן לתבוע ולהכיר בתאונת עבודה תוצאה של הידבקות בקורונה במקום העבודה או במסגרתה? כאמור, סוגיה זו נמצאת בראשיתה אך אכן ניתן להניח כי אם אדם נדבק במסגרת עבודתו וכיום סובל מקשיים ומגבלות כתוצאה מהידבקותו בקורונה ועולה לכדי נכות ניתן להיפרע ממנה.

כמובן בשל הקושי הגדול להוכחה זו יש להתלוות מהרגע הראשון בעורך דין תאונות עבודה המתמחה בין היתר תביעת נכות מעבודה במוסד לביטוח לאומי – שירותים שמשרדנו בין היתר מספק.

את מי תובעים במסגרת תאונת עבודה?

הכיסוי בגין תאונות עבודה יכול להיות בשני אפיקים עיקריים – הראשון, המוסד לביטוח לאומי ולשם כך אותו תובע חייב לעבור מספר מכשולים ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בביטוח לאומי:

השלב הראשון הוא ההכרה בפגיעות כתאונת עבודה, כלומר, להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעות לאירוע המתואר. נשמע פשוט אך אין זה בהכרח. למשל – אבי, טכנאי במקצועו קם לעוד יום שגרתי – התלבש, התארגן ובא לצאת אל העבודה. למרבה הצער נפל במדרגות ביתו שבר את ידו הימנית (הדומיננטית) ונותר מושבת שכן מדובר במקצוע הנחוץ לידיים מתפקדת.

אבי לבדו פנה למוסד לביטוח לאומי וזה דחה את תביעתו כי התאונה אינה נכנסת בגדר תאונת עבודה שכן אבי עוד שהה במסגרת תחומי ביתו. לכן, במקרים דומים מומלץ להגיע משלב הגשת תביעת תאונת עבודה ביטוח לאומי עם עורך דין אשר ילווה באופן מקצועי ברמה המשפטית והרפואית ויגדיל את סיכויו של התובע להכרה בתאונה כתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי.

השלב השני – ככל שהוכרה התאונה כתאונת עבודה אנו עוברים לשלב ועדות רפואיות בסניפי הביטוח הלאומי השונים, שלב קריטי שכן במעמד זה התובע מתייצב מול מומחים רפואיים בתחומים השונים (תלוי מהי הפגיעה) השומעים ובודקים בבדיקה פיזיקאלית את התובע והכרעתם היא זו שתקבע את הנכות לתובע המשפיע על גורל הפיצויים מביטוח לאומי או אם בכלל יקבל פיצוי מנכות מעבודה לרבות הטבות נוספות כמו דמי פגיעה העומדים עד תקרת גובה של 25,000 ₪.

הנחיה נכונה בפן המשפטי והרפואי משלב התאונה היא משמעותית עבור ועדה רפואית ביטוח לאומי תאונת עבודה היכולה להשפיע במישרין על תביעות הביטוח בגין אובדן כושר עבודה ונכות מעבודה ולכן אל תהססו לקבל ייעוץ וליווי משפטי מצד עורך דין תאונות עבודה המתמחה בתחום.

קרתה תאונת עבודה. כיצד יש לנהוג?

ראשית, יש לדווח למעסיק. ככל והתאונה התרחשה בזמן העבודה יש להודיע לגורם האחראי. למשל אחראי בטיחות או למשאבי אנוש ויש לבקש דו"ח פציעה ככל האפשר.

שנית, תיעוד ראשוני –

• תיעוד המפגע.
• איסוף שמות עדים אם קיימים.
• תיעוד רפואי ראשוני למשל בביקור במיון במרכז רפואי וציון כי במסגרת העבודה אירעה התאונה (!) מומלץ לא מאוחר מ- 48 שעות מהפגיעה.
• לבקש מרופאת המשפחה "תעודה רפואית ראשונית לנפגע עבודה" ולקבל ימי מחלה להוכחת היעדרות בעבודה

שלישית, תיעוד רפואי – החל מיום התאונה יש לשמור את כל התיעוד הרפואי אשר קשור לתאונה הנידונה לרבות הוצאות, ימי מחלה, תלושי שכר וכו'

רביעית, הגשת תביעות לביטוח לאומי (בל 200 / בל 250 ) והן לתביעות הביטוח הפרטיות.

מנגנון הפיצוי לפי נכות שנקבעה בביטוח לאומי בגין תאונת עבודה

מנגנון הפיצוי בנכות מעבודה קבוע בנוסחה וקשור באופן הדוק לגובה הנכויות ולכן חשוב מאוד להגיע בליווי עורך דין לקבלת גובה הנכות המקסימלית בהתאם לפגיעה –

• 0% -9% – אין תשלום.
• 10%-19% – מענק חד פעמי.
• 20% ומעלה – קצבה חודשית.

דמי פגיעה – עד 90 ימי מחלה מיום האירוע שניתן לנצל (בתימוכין של אסמכתאות רפואיות) ויחושה כשכר הרבע שנתי (סך כל המשכורות חלקי 3 ) כפול 75%.

המענק החד פעמי יחושב כ – השכר הרבע שנתי (סך כל המשכורות חלקי 3) כפול הנכות שנקבעה בועדות רפואיות של ביטוח לאומי כפול 43.

עורכי דין תאונות עבודה

משרד עו"ד פייפר כהן ושות' מתמחה בהגשת תביעות בגין תאונות עבודה ובתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. עורכי הדין במשרדנו הם בעלי ניסיון עשיר ורב שנים אשר יספקו לכם ייעוץ, ליווי בכל שלבי התביעה לרבות בוועדות הרפואיות והכוונה בדרך אל קבלת הפיצויים המגיעים לכם מכל הגורמים הרלוונטיים. רק כך תוכלו להגיע למלוא פוטנציאל הפיצוי בגין פגיעתכם.