דקלה הייתה מבין חברות הביטוח הראשונות שביטוח אנשים כנגד מצב סיעודי.
לקראת אמצע שנות ה90 התחילה דקלה במסע חתימות וצירוף רב של מבוטחים. בזמנו עבדתי כנציג מכירות שתפקידו היה לצרף מבוטחים לביטוח הסיעודי של דקלה. לימים התברר לי כי בעת הליכי הקבלה לבטוח של דקלה היו כשלים רבים. לא אחת מבוטחים צורפו לביטוח ללא הקפדה על רשום מדוייק של המחלות מהם הם סובלים.
התוצאה הייתה כי דקלה לא אחת דחתה מבוטחים בטענות שלא גילו את האמת בעת ההצטרפות לביטוח. בבית משפט לאורך השנים נטען כי לפני ההצטרפות לביטוח הם חלו במחלה ואם דקלה הייתה יודעת על המחלה לפני שנערך הביטוח היא לא הייתה מצרפת אותם לביטוח. לא אחת בתי המשפט במהלך השנים בדקו בדיעבד את הצהרת הבריאות ואת הנוסחים של הצהרת הבריאות.
ואם הצהרת הבריאות הייתה לא ברורה חוייבה דקלה לשלם למבוטחים פיצוי כספי על תביעת הסיעוד שהוגשה כנגד דקלה.
טענה אחרת שעולה בתביעות סיעוד שמוגשות לדקלה היא טענה כי המבוטח לא עומד בהגדרות הפוליסה לעניין מקרה סיעוד. למשל טענה כי המבוטח לא עומד בהגדרת דמנציה בפוליסה שכן לפי הגדרת דמנציה על המבוטח להיות זקוק להשגחה. או טענה שכיחה אחרת היא שהמבוטח לא איבד את היכולת שלו לבצע את הפעולה ב50 אחוז בפעולה מסויימת.
כנגד הטענה שהמבוטח לא איבד את היכולת שלו לבצע את הפעולה ב50 אחוז בהחלט ניתן להתמודד ולהוכיח אחרת. הרי ההגדרה של חוסר היכולת לבצע פעולה ב50 אחוז היא הגדרה לא ברורה ואם היא לא ברורה לחברת הביטוח אז היא לא ברורה גם למבוטח ומותירה מקום לפרשנות.
לכן ההמלצה היא לא אחת לבדוק למה חברת הביטוח דחתה את התביעה לסיעוד ולבדוק איך לתקוף את ההחלטה. זכרו במקום שיש פרשנות הספק יכול לפעול לרעת חברת הביטוח שדחתה את התביעה והחליטה שלא לשלם את תגמולי הבטוח למבוטח.
