עובדים שנפגעו בעבודתם בעקבות מחדל או רשלנות מצד מעסיקם, רשאים להגיש כנגדו תביעת פיצויים. על מנת שהתובע יוכל לקבל ממעסיקו את הפיצוי הכספי, הוא יידרש להציג לבית המשפט ראיות שיוכיחו כי הפגיעה הבריאותית היא בשל עבודתו ואת הקשר העובדתי בין הנזק שנגרם לו לבין התרשלות של המעסיק. במאמר זה נעסוק בגורמים שמשפים על קבלת הפיצוי, כיצד נקבע סכום הפיצוי ועוד.
דברים שיש לקחת בחשבון
בתביעת פיצוי ממעסיק על תאונת עבודה וקביעת גובה הפיצוי יש לקחת בחשבון את גיל הנפגע, סוג ושיעור הנכות, שכרו של הנפגע ואם היה מצב רפואי קודם. כשמדובר על תאונת עבודה פיצוי כספי התלות בגיל הנפגע הינה מכיוון שככל שהנפגע צעיר יותר כך הוא יצטרך לשאת בנזקים ובעול למשך תקופה ממושכת יותר וסבלו יהיה רב יותר בהשוואה לאדם מבוגר שנפגע.
סוג הנכות ושיעורו
מבחינת סוג הנכות של הנפגע, ככל שהנכות הרפואית גורמת להגבלה תפקודית קשה יותר, כך גובה הפיצוי בגינה יהיה גבוה יותר. כלומר, נכות תפקודית שמונעת מהנפגע לעבוד ולתפקד בשגרה תהיה משמעותית יותר מבחינת האחוזי נכות שיפסיקו ולכן הפיצויים שיתקבלו יהיו גבוהים לעומת נכות שאינה מפריעה באותה המידה לתפקוד הכללי של הנפגע.
ככל שהנכות שנגרמה לעובד תהיה גבוהה יותר לאחר תאונת עבודה פיצוי כספי יהיה גבוה יותר בתור מענק חד פעמי או קצבה חודשית. המגבלות התפקודיות לרוב נוגעות באופן ישיר לגובה הנכות ולצרכי הנפגע בעתיד לרבות מבחינת הרפואיים לסיעוד, טיפולים, שיקום ועוד.
שכרו של הנפגע
אין תחשיב מדויק הקובע את סכום הפיצוי שניתן לכל נפגע עבודה לקבל. כאשר מדובר על תאונת עבודה ופיצוי כספי גובה שכרו הממוצע של העובד בתקופה שקדמה לתאונה הוא נתון חשוב בקביעת גובה סכום המענק החד פעמי או הקצבה החודשית מביטוח לאומי. ככל ששכר הנפגע ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה היה גבוה יותר כך סכום הפיצוי יהיה גדול יותר.
כאשר הוועדה קבעה בין 9-11 אחוזי נכות, הפיצוי יהיה מענק חד פעמי בהתאם לממוצע שלושת חודשי השכר האחרונים. כאשר הוועדה קובעת 20% ומעלה פיצוי כספי תאונת עבודה יהיה קצבה חודשית לכל החיים. כך ה פני הדברים על תאונת עבודה פיצוי כספי מביטוח לאומי.
סוגי תאונות עבודה
ישנם שני סוגי תאונות עבודה בעבורם ניתן לתבוע בבתי המשפט בישראל, תאונות מובהקות ותאונות סמויות. תאונות עבודה מובהקות הן למשל, פציעת עובד כתוצאה מליקוי בסביבת עבודתו או אירוע של נפילה מגובה. תאונות סמויות בעבודה הן למשל עובד הלוקה בהתקף לב במסגרת עבודתו. שני הסוגים עשויים להיחשב כתאונת עבודה גם מחוץ לסביבת העבודה הישירה.
פיצוי מהמעסיק
ככל שהעובד מוכיח כי המעסיק לא מילא את חובתו ואחריותו לשמירה על בטיחות סביבת העבודה והוא לא הגן כמצופה על שלומם של עובדיו, ניתן לתבוע אותו ואת חברת הביטוח שלו על תאונת עבודה פיצוי כספי נוסף. סכום הפיצוי בתביעות מעין אלו נקבע בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתביעה, בהתאם לנסיבות של כל מקרה.
תיעוד האירוע
על מנת לקבל סכום פיצוי על תאונת עבודה בהיקף המקסימלי האפשרי, על נפגע העבודה לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי. חשוב לתעד את כלל פרטי התאונה בצורה מפורטת ומסודרת ככל שהדבר אפשרי. יש להעלות על הכתב את כל השתלשלות האירועים שהובילה לאירוע ולציין האם היו נפגעים נוספים. במידה והיו עדי ראייה יש לציין את שמותיהם ואת פרטי הקשר שלהם.
קבלת טיפול רפואי
חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי בסמיכות לאירוע התאונה, לא רק לשם מניעת סיבוכים רפואיים מיותרים, אלא גם להוכחת קיום קשר עובדתי ברור בין הנזקים שנגרמו ובין תאונת העבודה. יש לוודא כי ברשומות הרפואיות הנוגעות לטיפול, מפורטת השתלשלות אירוע התאונה וכלל הפרטים הנוגעים למיקום וגורמי הפגיעה. יש לבקש עותק מהגיליון הרפואי ולהשתמש בו בהגשת התביעה.
רישום מסודר
בנוסף לריכוז הרשומות הרפואיות הנוגעות לטיפול שניתן לאחר התאונה, חשוב לערוך רישום מסודר ומלא של כל ההוצאות שנלוו לתאונה. דוגמאות להוצאות הללו הן, הוצאות נסיעה לטיפולים, הוצאות סיעוד, עלויות של קניית תרופות ועזרים רפואיים וכן הלאה. מומלץ להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום שיסייע לכם למלא את טופס התביעה בצורה מדויקת.
וועדה רפואית
גם בשלב התביעה לקבלת קצבת נכות, חשוב להיערך להופעה בפני הוועדה הרפואית, על מנת שאחוזי הנכות שיקבעו לנפגע העבודה ישקפו את מצבו הרפואי פועל וכך גם סכום קצבת הנכות שתאושר בסוף ההליך. כאשר מגישים לחברת הביטוח תביעת פיצויים לאחר תאונת עבודה, מומלץ לצמצם מגע עם אנשים זרים.
חברות הביטוח אינן ששות לשלם פיצויים למבוטחיהן ועשויים לבדוק באמצעות חוקרים את מצבו הרפואי ולחפש חורים בדיווחיו של המבוטח התובע. בבחירה בהליך מול ביטוח לאומי קיים יתרון גדול לתובע והוא הזמינות המהירה של הפיצוי. המסלול של בית המשפט הוא מסלול איטי בהרבה והוא עלול לקחת שנים עד קבלת הפיצוי.
סיכום תאונת עבודה פיצוי כספי
לסיכום הנושא של תאונת עבודה פיצוי כספי ניתן לחלק את הפיצויים לביטוח לאומי מול תביעת המעסיק. ניתן לקבל פיצוי של ימי פגיעה בשלושת חודשים הראשונים מעת האירוע הביטוחי וקצבת נכות לאחר מכן. ניתן גם לתבוע פיצויי נזיקין במידה והמעסיק התרשל במילוי אחריותי כלפי העובד וניתן להוכיח קשר בין ההתרשלות להתרחשות האירוע.
עובד שנפגע מחוץ לשעות העבודה ומחוץ למקום העבודה עשויי להיות מוכר כנפגע בעבודה בנסיבות מסוימות בהם בביטוח הלאומי יישא בתשלום. הדבר יתרחש כאשר הפגיעה הייתה בקשר לעבודה או עקב סיכוני הדרך בדרך מהבית לעבודה וממנה. כאשר אין קשר בין הפגיעה לעבודת הנפגע הוא יכול לקבל תשלום מהמעסיק דרך ניצול ימי המחלה.
במידה והפגיעה התרחשה במקם העבודה החדש והיא נובעת מרשלנות של המעסיק ניתן לתבוע כבר מהיום הראשון לעבודה. תקנות הבטיחות בעבודה מחייבות את המעסיק להדריך כל עובד חדש וליידע אותו על תקנות הבטיחות ועל אמצעי הבטיחות בהתאם למאפייני התפקיד. מכיוון שהמעסיק מחויב ליידע את העובד על הסכנות ישנה עילה גבוהה לתבוע את המעביד.
עובד עצמאי זכאי לקבל מביטוח לאומי בדומה לשכיר דמי פגיעה מעבודה ובתנאי שהיה רשום בתור עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי ורשויות המס. עצמאי זכאי בהתאם לרמת הפגיעה לפיצוי על אובדן של הכנסה לתקופה מקסימאלית של 3 חודשים. דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מהכנסתו הממוצעת של העצמאי בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
עובד שהיה בדרכו מביתו לעבודה או בחזרה והיה מעורב בתאונת דרכים או נפל לבור במהלך הליכתו יכול להיחשב כנפגע תאונת עבודה תלוי בנסיבות. גם מי שנסע בין שתי מקומות עבודה של אותו מעסיק או של שני מעסיקים שונים ועבר תאונה הכוללת פגיעה ייחשב לתאונת עבודה. גם עובד אשר יצא להפסקת צהריים אשר מאושרת באופן קבוע על ידי המעסיק ונפגע במהלכה.
