תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל ניתן להגיש כנגד מספר גופים שונים וחשוב לקבל ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום על מנת למצות את הזכויות. כפי שנרחיב בהמשך המאמר לאחר פציעה במפעל יש לדווח על האירוע כתאונת עבודה ולתבוע דמי פגיעה מביטוח לאומי. הדבר חיוני לשם הזכאות לתביעת נכות מעבודה בעתיד. במאמר נרחיב גם לגבי שאר הגופים שניתן לתבוע.
קבלת טיפול רפואי מידי
פציעה של פועל במפעל מוגדרת כתאונת עבודה ואין זה משנה מי היה אחראי או אשם לעצם ההתרחשות של האירוע. מיד לאחר הפציעה יש לדווח למנהל האחראי של העובד ולהתפנות לטיפול רפואי במקום מסודר. מומלץ לבקש מהמעסיק במידה והמצב מאפשר זאת להוציא כבר טרם הפינוי טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר ולהציג מסמך זה בעת קבלת הטיפול.
בעת קבלת הטיפול יש לדווח לצוות המטפל על נסיבות הפציעה ולהרחיב בתיאור כלל הפגיעות גם כאלה שנראות מינוריות כעת. הדבר חשוב על מנת לבסס את הקשר של הפגיעות לאירוע הפציעה במידה ובעתיד יתגלה כי פגיעות אלו חמורות יותר. בנוסף חשוב לבקש מהרופא המטפל עם סיום הטיפול להוציא מה שמכונה תעודה רפואית ראשונית לנפגע עבודה.
תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל ודמי פגיעה
התביעה הראשונית שיש להגיש לאחר הפציעה היא לדמי פגיעה. תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל לדמי פגיעה צריכה להיות מוגשת לביטוח לאומי והעובד זכאי לקבל פיצוי עבור הימים בהם הוא נאלץ להיעדר מהעבודה במפעל. למרות שניתן להגיש תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל עד שנה לאחר האירוע המזכה חשוב שלא להתמהמה ולהגיש תביעה ראשונית גם אם משך ההיעדרות הסופי של הפועל עקב פציעתו אינו ידוע עדיין.
במסגרת הגשת התביעה לדמי פגיעה חשוב מאוד לפרט לגבי אופן הפגיעה והתרחשותה ומומלץ לעשות זאת בליווי של עורך דין מומחה לתחום. דמי הפגיעה נועדו לשמש תחליף למשכורתו של הפועל וניתן לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי למשך 90 יום. כאשר פציעתו של הפועל מונעת ממנו לחזור לעבודתו במפעל בתום תקופה זו הוא צריך להגיש תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל לביטוח לאומי בין אם מדובר בפגיעה זמנית או קבועה.
נכות מעבודה עקב פציעה במפעל
תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל לנכות מעבודה ניתן להגיש רק עבור אירוע שהביטוח הלאומי הכיר בו כתאונת עבודה. לכן יש חשיבות גדולה לתבוע קודם דמי פגיעה ורק אחר כך נכות מעבודה. את התביעה חייבים להגיש בתוך שנה ממועד האירוע במפעל על מנת להיות זכאים לפיצויים מביטוח לאומי. גובה הפיצוי הינו יחסי בהתאם לפגיעות ועד לסף של 75% משכרו הקבוע של הפועל.
בעת הגשת התביעה לביטוח לאומי צריך לצרף את כלל המסמכים הנוגעים להיקף הפגיעה של הפועל ומצבו התפקודי כיום. לאחר שליחת המסמכים הנדרשים, התובע יזומן לוועדה רפואית וזו תבחן את התובע והמסכים שהוא הגיש. בסמכות הוועדה לקבוע שישנה נכות זמנית או קבועה עקב הפציעה.
הוועדה תפרט את אחוזי הנכות של הפגיעות השונות ותקבע את משך הזכאות לגמלה. יש לציין כי הזכאות לפיצוי במסגרת תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל תאונת עבודה מתבטלת במידה והפועל חזר לעבוד בפועל חרף מגבלותיו כפי שאלו פורטו בתעודות הרפואיות.
הגשת ערר על החלטת הוועדה
ניתן להגיש ערער על החלטת הוועדה פעם אחת לוועדת הערר. בסמכותה של הוועדה לקיים דיון מחדש בעניין אחוזי הנכות שנקבעו ויתכן מצב שהחלטות הוועדה הראשונה ישונו על ידי ועדת הערר לרעתו של התובע. על החלטת ועדת הערר בעניינים רפואיים אי אפשר לערער ובעניינים משפטיים בלבד ניתן יהיה לערער לבית הדין לעבודה.
תביעה כנגד חברת הביטוח של המעסיק
מלבד מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי במקרים רבים ניתן להגיש תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל גם כנגד חברת הביטוח של המפעל. מומלץ לברר עם המפעל מחזיק בפוליסה שבמסגרתה יש כיסוי ביטוחי בגין פציעות שנגרמו במהלך העבודה. תביעות נגד חברות הביטוח לרוב מתיישנות כעבור 3 שנים מהאירוע המזכה ויש לפעול למיצוי הזכויות בתוך מסגרת הזמן טרם ההתיישנות.
תביעה נזיקית כנגד המפעל
מלבד הגשת תביעה לביטוח לאומי, רשאי פועל שנפצע במפעל לתבוע את המעסיק בתביעה נזיקית נפרדת במידה ומדובר באירוע שנבע מרשלנותו של המעסיק. כאשר הפציעה הייתה יכולה להימנע מראש במידה והמפעל היה מקפיד על הוראות הבטיחות או מספק אמצעי הגנה הולמים יתכן ויש עילת תביעה והפועל יכול בדרך זו להגיע לפיצויים משמעותיים ללא קשר למיצוי הזכויות מול ביטוח לאומי.
בעת הגשת תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל כנגד המעסיק, העובד נדרש להוכיח שהתאונה נגרמה בשל התרשלותו של המעסיק ולא עקב רשלנות אישית שלו או רשלנות של צדדים שלישיים. בהקשר זה הדבר שונה מהותית מתביעה כנגד ביטוח לאומי וזו אינה תלויה כלל בשאלת האשם. בתביעה נזיקית על מנת שהפועל יהיה זכאי לפיצויים עליו להוכיח את אחריותו של מעסיקו לעצם התרחשות האירוע המזכה.
תפקידו של רופא תעסוקתי
בסמכותו של רופא תעסוקת להפיק אישורי מחלה גם מעבר לתקופת דמי הפגיעה במצבים מסוימים. במצבים אלו על הרופא התעסוקתי לפרט את דרגת אי הכושר לחזור לעבודה, מצב אי הכושר ואם הוא זמני או קבוע. המסמכים הללו עשויים להיות חיוניים למיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, כמו גם שאר הגופים הנוספים.
סיכום תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל
לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו בתביעות שניתן להגיש עקב פציעה במפעל. כפי שציינו מיד לאחר תאונת עבודה חשוב להתפנות לטיפול רפואי ולתעד את האירוע לרבות עדים ותמונות. יש להוציא הודעה מסודרת לעל הפציעה למפעל ולקבל ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתיקים מעין אלה מוקדם ככל שניתן על מנת למצות את הזכויות בכלל המישורים.
על מנת לקבל דמי פגיעה וגמלת נכות בעתיד על הפועל לבקש ממנהליו במפעל טופס ב.ל. 250. טופס זה מהווה הודעה רשמית על התרחשותה של תאונת עבודה. יש צורך שכלל פרטי האירוע יצוינו בטופס ושהוא יהיה חתום. חשוב גם להציג את הטופס בעת קבלת טיפול הרפואי במידה והדבר אפשרי.
תקופת ההתיישנות על תביעת תאונת עבודה עקב פציעה במפעל לדמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה הינה לשנה. ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה מהמפעל או חברת הביטוח שלו תוך 7 שנים ממועד האירוע המזכה בהתאם לתקופת ההתיישנות לתביעות אזרחיות. תביעה על בסיס פוליסת ביטוח אישית יש להגיש תוך 3 שנים ממועד האירוע.
גובה סכום דמי הפגיעה לכל יום בו העובד נעדר מעבדתו עקב הפציעה מחושב על-פי 75% מהכנסתו של העובד ב-3 החודשים שקדמו לפציעה.
במידה ותאונת העבודה נגרמה בשל רשלנות של צד שלישי ניתן לתבוע ממנו פיצויים. צד שלישי שאחראי לתאונה במפעל יכול להיות גורם חיצוני דוגמת יצרן של מכונה לא תקינה וכן הלאה.
