אדם שהגיש תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי וקיבל הודעה על כך שהוועדה הרפואית בביטוח לאומי קבעה לו אחוזי נכות נמוכים מכפי שציפה, יכול להגיש ערר לועדת ערר בביטוח הלאומי. בשורות הבאות נפרט מהן סמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי וכיצד ניתן לרתום אותן למימוש האינטרס שלכם להגדלת דרגת הנכות שנקבעה עבורכם.
מהן סמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי?
כאשר שוקלים לפתוח בתהליך הערעור, חשוב להיות ערים לעובדה שוועדת הערר אמנם עשויה לאשר את בקשת המערער להעלאת דרגת הנכות שנקבעה לו במקור, אולם על אותו משקל, הוועדה הרפואית לעררים מוסמכת גם להעמיד את מצבו של התובע לבחינה מחודשת שבעקבותיה אחוזי הנכות שלו עשויים להיות מופחתים. הדבר עשוי לקרות גם במקרה שבו מי שיזם את הפנייה לועדה הרפואית לעררים, היה המבוטח עצמו.
מי רשאי לבקש להפעיל סמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי?
מבוטחים שחשים כי דרגת נכותם הוערכה בידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי בצורה לא נכונה שאינה משקפת את רמת נכותם בפועל, רשאים לפנות לסמכותה של ועדת הערר בביטוח לאומי כדי שתכריע בבקשתם להגדיל את היקף אחוזי הנכות שנקבעו עבורם.
אולם גם הביטוח הלאומי רשאי להפעיל את סמכויות ועדת הערר בנושא זה, אם כי לא לטובת הגדלת אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית במקור, אלא כאשר הוא רואה מקום לבקש את הפחתתם על רקע גילוי מידע הקשור במבוטח שעשוי להצדיק זאת. בין אם הפניה לסמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי, מתבצעת ביוזמת המבוטח או הביטוח הלאומי, חיוני להיוועץ בעו"ד לטובת הגנה על זכויותיכם והאינטרסים שלכם בערעור.
באילו נושאים ועדת ערר ביטוח לאומי מוסמכת לדון?
ועדת ערר ביטוח לאומי מוסמכת לדון בדרגת הנכות הרפואית אשר נקבעה לעובד. גם בנושא תאריך תחילת הנכות שהוועדה הרפואית קבעה למבוטח – ועדת הערר בביטוח לאומי מוסמכת לפסוק – בין אם לטובת קביעת תאריך תחילת נכות מוקדם יותר או מאוחר יותר. כנ"ל לגבי קביעת סוג הנכות כנכות זמנית או נכות צמיתה, בידי הוועדה הרפואית.
האם ועדת הערר מוסמכת לפסוק בערעור של מבוטח שאינו נוכח בדיון?
חשוב לדעת כי במידה והפחתת אחוזי הנכות של המבוטח עולה על הפרק בדיון הוועדה, המבוטח יכול לבקש בדיון שהערעור שלו יבוטל. מנגד, במקרה של מבוטח שנעדר מן הדיון, אם ועדת הערר רואה מקום להפחתת דרגת הנכות שנקבעה לו, היא תעצור את הדיון ותשלח למערער בדואר הודעה על כך שהדיון נעצר בשל פוטנציאל להפחתת דרגת הנכות שנקבעה לו.
בהתאם לזאת, אותו מבוטח יוכל לבקש למשוך את הערעור שהגיש באמצעות שליחת מכתב לוועדה הרפואית לעררים.
האם במסגרת סמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי – היא רשאית לחייב את המערער לעבור בדיקה גופנית?
במקרים מסוימים, ועדת הערר בביטוח לאומי עלולה לבקש מהמערער לעבור בדיקה גופנית לפי שיקול הדעת של הרופא היושב בוועדה. אולם לא תמיד הדבר נדרש, כך שהחלטת הוועדה יכולה להישען על הנתונים בתיקו הרפואי של המבוטח בלבד.
האם ועדת הערר בביטוח לאומי מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות למערער שלא נכח בדיון?
לוועדת הערר בביטוח לאומי נתונה הסמכות לקבוע אם לאשר את בקשתו של המערער להגדלה בדרגת הנכות שקבעו לו, ובאותה המידה היא גם מוסמכת להכריע לטובת הפחתה בדרגת נכותו. יחד עם זאת, במקרים שבהם הפחתת דרגת הנכות בערעור עומדת על הפרק – הוועדה עוצרת את הדיון ושולחת על כך הודעה בדואר למבוטח.
באופן זה, באפשרותו של המערער לבחור אם למשוך את הערעור שהגיש כדי להימנע מפגיעה בדרגת הנכות שנקבעה לו במקור.
האם אפשר לעקוף את סמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי?
על החלטת ועדת ערר ביטוח לאומי אפשר לערער לסמכות עליונה יותר, והיא בית הדין האזורי לעבודה. זאת תוך 60 יום מקבלת ההודעה בדבר החלטתה של ועדת הערר. המבוטח והביטוח הלאומי יכולים שניהם לעשות זאת, אם כי הדבר אפשרי בהקשר של סוגיות משפטיות בלבד ולא סוגיות רפואיות.
על מנת להימנע מכך עו"ד אייל פייפר מסביר איך להתכונן לועדת עררים אם קיבלתם דחייה מביטוח לאומי:
לסיכום
במאמר זה עסקנו בסמכויות ועדת ערר ביטוח לאומי. כאמור לעיל, הוועדה מוסמכת לאשר את הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לקביעת אחוזי נכות מעבודה למבוטחים, אולם באותה המידה היא מוסמכת גם להחליט שיש מקום להקטין את אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח בידי הוועדה הרפואית במקור.
לכן כששוקלים להגיש ערעור לגבי החלטתה של הוועדה הרפואית לקביעת נכות בביטוח לאומי, כדאי מאוד להיוועץ ראשית בעורך דין המתמחה בתביעות נכות בביטוח לאומי, כדי לאמוד את כדאיות המהלך. ליווי משפטי בהגשת הערעור, כשלעצמו תורם מאוד להגדלת סיכויי ההצלחה של הערעור ולכן, אנו ממליצים שלא לוותר על ליווי מטעם עו"ד מנוסה בהקשר זה.
שוקלים לערער על החלטת הוועדה הרפואית לקביעת נכות בביטוח לאומי? זה הזמן לפנות להתייעצות משפטית עם עורך דין מוביל. לתיאום שיחת הייעוץ שלכם – צרו קשר עם משרדנו בהקדם!
לוועדת ערר בביטוח לאומי יש סמכות להחליט אם לאשר את בקשתו של מבוטח להעלאת אחוזי הנכות שהוועדה הרפואית קבעה לו. אולם היא מוסמכת גם לפסוק לטובת הפחתתם. עם זאת, במידה שהפחתת אחוזי הנכות עומדת על הפרק – הוועדה עוצרת את הדיון בערר ומיידעת בכתב את המבוטח. באופן זה, באפשרותו של המערער להחליט אם ברצונו לבטל את הערעור שהגיש.
ועדת הערר בביטוח לאומי אינה דוחה בדרך כלל ערעורים שהוגשו אליה תוך עד 90 ימים מתאריך ההודעה למבוטח על החלטת הוועדה הרפואית לקביעת נכות. יחד עם זאת, הזמן הרשמי להגשת הערר הוא עד 30 יום מקבלת הודעת הוועדה הרפואית ומומלץ להגיש את הערעור במסגרת זמנים זאת כדי לא להגיע למצב בו הוועדה נדרשת לדחותו מפאת האיחור בהגשתו.
במקרה של מבוטח שאינו יכול להופיע מול ועדת הערר בביטוח לאומי, הועדה מוסמכת לשנות את מועד הדיון שנקבע לו לבקשתו או לפטור אותו מהתייצבות, במידה ותוגש בקשה בכתב לטובת העניין דרך סניף הביטוח הלאומי שדרכו הוגשה בקשת הערר לראשונה, או דרך המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי.
למבוטחים שחשים כי לא נקבעה להם דרגת נכות ההולמת את מצבם בפועל, מומלץ לעשות מאמץ ולהגיע לדיון שנקבע להם בועדת הערר של הביטוח הלאומי. זאת מאחר וכאשר נימוקי המערער מוצגים בוועדה באופן מפורט וברור, הסיכויים להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו עבורו, גדול, מה שעשוי להניב תשלומים מוגדלים של גמלת נכות או מענק נכות.
מנגד – גם אם הוועדה תשקול להפחית מאחוזי הנכות שנקבעו במקור, היא תודיע מראש על כוונתה למערער כך שהוא יוכל בכל מקרה לבטל את הערעור במידת הצורך כדי למנוע פגיעה בזכויותיו. בנוסף, מבוטח שיופיע בפני הוועדה יוכל לקבל החזר עבור הוצאותיו שקשורות בהתייצבותו בדיון. כך שבפועל, אין למערער הרבה מה להפסיד.
