לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה)

אנשים עם הפרעה דו קוטבית, המכונה גם הפרעה ביפולרית או מאניה דפרסיה, עוברים שינויים עזים במצב הרוח והאנרגיה, החל מתחושות אופוריה (מאניה) ועד עצבות חמורה (דיכאון). המוסד לביטוח לאומי מכיר באתגרים בהם נתקלים אנשים עם הפרעה דו קוטבית ומחלות נפש אחרות, ולפיכך מקנה להם מספר זכויות, שבראשן קצבת הנכות הכללית.

כמו כן, חולים אלו זכאים לחבילת שיקום הניתנת על ידי משרד הבריאות ולהטבות משלימות מרשויות ממשלתיות כגון רשויות המס. בשורות הבאות נסביר כיצד ניתן לממש את הזכאות לקבלת זכויות אלו, על ידי הגשת תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה).

 

כיצד נבחנת תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה)?

הזכאות לזכויות בביטוח לאומי בעקבות מאניה דיפרסיה, מותנית בקביעת גובה אחוזי הנכות הנפשית והיקף הפגיעה בכושר העבודה של המבוטח בעקבותיה. ככלל, אנשים עם אחוז גבוה יותר של נכות נפשית הנובעת מהפרעה דו קוטבית, יקבלו יותר הטבות.

 

איך מוערכת דרגת הנכות הנפשית של מגישי תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית?

הערכת נכות נפשית בגין הפרעה דו קוטבית נערכת בהתאם לסעיף 34(א) לנספח לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת הנכות לנפגעי עבודה) 1956, הידוע בכינויו "ספר הליקויים". הסעיף הנ"ל מתייחס ספציפית לחישוב אחוזי הנכות בגין הפרעה דו קוטבית והפרעות נוירוטיות אחרות, תוך התחשבות בחומרת ההפרעה, מידת ההפוגה בתסמינים, הצורך בטיפול תרופתי, מגבלות בתפקוד חברתי ונפשי והמגבלות בכושר העבודה עבור אנשים עם ההפרעה.

 

איזה גורם בביטוח לאומי בוחן את מצבו של התובע?

הערכת נכות נפשית מתבצעת על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, המורכבת גם מפסיכיאטר, או בידי פסיכיאטר מורשה המוסמך לצורך זה על ידי משרד הבריאות. חשוב לציין כי קביעת הנכות הנפשית של המוסד לביטוח לאומי תקפה לא רק לגבי המוסד לביטוח לאומי אלא גם לגבי כל שאר רשויות הממשלה, לרבות משרד הבריאות.

לעומת זאת, הערכת פסיכיאטר מחוץ לוועדה הרפואית, חרף הסמכתו לקביעת נכות נפשית מטעם משרד הבריאות, תקפה אך ורק לקבלת חבילת השיקום ממשרד הבריאות.

 

כמה אחוזי נכות עשויים לקבל מגישי תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית?

ככל שחומרת ההפרעה הדו-קוטבית גבוהה יותר והשפעתה על התפקוד החברתי והעבודה יותר משמעותית, כך אחוזי הנכות המוענקים גבוהים יותר:

  • לבעלי הפרעה דו קוטבית עם הפוגה מוחלטת וללא פגיעה תפקודית או הגבלת כושר עבודה נקבעים 0% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית עם הפוגה מוחלטת או סימנים קליניים שיוריים, פגיעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי והגבלת כושר עבודה קלה עד בינונית, נקבעים 10% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית עם הפוגה, סימנים קליניים קלים, דרישה לטיפול תרופתי, פגיעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי והגבלת כושר עבודה בינונית, נקבעים 20% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית עם הפוגה חלקית, סימנים קליניים בינוניים, צורך קבוע בטיפול תרופתי, פגיעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלת כושר עבודה ניכרת, נקבעים 30% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית עם הפוגה חלקית, אפיזודות רגשיות חוזרות ונשנות עם סימנים קליניים ברורים, צורך בטיפול תרופתי קבוע, פגיעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלת כושר עבודה חמורה, נקבעים 50% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית פעילה עם פגיעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלת כושר עבודה חמורה מאוד או הדרישה לאשפוז יום פסיכיאטרי ממושך, נקבעים 70% נכות.
  • לבעלי הפרעה דו קוטבית פעילה עם דרישה להשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא נקבעים 100% נכות.

 

מהם תנאי הסף לאישור תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה)?

קצבת הנכות הכללית זמינה למבוטחים העומדים בדרישות הבאות:

  • הם בעלי נכות רפואית של 60% לפחות, או נכות מצטברת של 40% ומעלה הכוללת ליקוי רפואי יחיד לפחות, בהיקף של 25% ומעלה, כפי שנקבע ב"ספר הליקויים".
  • יש להם אובדן כושר עבודה של 50% ומעלה והכנסתם נמוכה מ- 60% מן השכר הממוצע במשק.
  • עקרות בית רשאיות להגיש תביעה לקבלצ קצבת נכות גם אם הן הוכרו כבעלות דרגת נכות רפואית של 50% לפחות ואובדן כושר ביצוע עבודות בית בשיעור של 50% לפחות.

 

למותר לציין כי תהליך קביעת הנכות עשוי לקחת בחשבון גם ליקויים נוספים בנוסף להפרעה דו קוטבית, וכתוצאה מכך תתקבל נכות משוקללת. לכן, אין צורך לייחס את כל אחוזי הנכות להפרעה דו-קוטבית בלבד כתנאי להגשת התביעה.

 

מה התהליך להגשת תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה) ואישורה?

כדי להיות זכאים לקצבת נכות כללית, על אנשים עם הפרעה דו-קוטבית להתייעץ תחילה עם פסיכיאטר לצורך הערכת מצבם ולאחר מכן להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי. לצד הבקשה על המטופל לצרף חוות דעת מפסיכיאטר לצד מסמכים רלוונטיים נוספים, כגון רשימת תרופות, המלצות מרופאים מומחים, מכתב סיכום אשפוז ואישורים ממקומות עבודה קודמים המעידים על השפעה כלשהי של ההפרעה על כושר ההשתכרות.

לאחר הגשת התביעה לקצבת הנכות הכללית, יזומן המטופל לפגישה עם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, הכוללת פסיכיאטר. מטרתה העיקרית של פגישה זו היא להכיר בנכותו הנפשית של החולה ולקבוע את אחוזי הנכות המגיעים לו על פי ספר הליקויים כפי שהוסבר קודם לכן. בנוסף, על הביטוח הלאומי לקבוע אף את היקף אובדן כושר ההשתכרות של המטופל.

 

צפו בעו"ד אייל פייפר כהן מסביר על תביעת קצבת נכות כללית מול המוסד לביטוח לאומי:

 

תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית – סיכום

לאנשים החיים עם הפרעה דו קוטבית יש זכויות והטבות שונות שיכולות לספק להם תמיכה כלכלית ותפקודית בחייהם. עם זאת, ניווט בתהליך הגשת התביעה והבנת הקריטריונים לזכאות יכולים להיות מורכבים ומתישים. לכן מומלץ למבקשים לקבל הטבות אלו, לפנות לעורך דין מוסמך המתמחה בתביעות נכות נפשית, על מנת להבטיח הגנה על זכויותיו של מתמודד הנפש ולתמוך בו בתהליך.

לקבלת התמיכה שאתם צריכים ומגיעה לכם – פנו עכשיו לשיחת ייעוץ במשרדנו.

תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה)
תביעת נכות כללית עקב הפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה)

אדם המאובחן כסובל מהפרעה דו קוטבית שיש לו נכות רפואית של 60% ומעלה או נכות משוקללת של 40% ומעלה הכוללת ליקוי רפואי יחיד לפחות בשיעור של 25% ויותר, זכאי לתבוע קצבת נכות כללית בגין פגיעתו הנפשית, ככל שיש לו אובדן כושר של 50% ומעלה, והכנסתו נמוכה מ- 60% מן השכר הממוצע.

להגשת התביעה לקצבת הנכות הכללית בשל הפרעה ביפולרית, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה בצירוף מסמכים תומכים, לרבות תיקים רפואיים ותלושי שכר של המבקש. כמו כן, המטופל ייבדק על ידי ועדה רפואית שבה פסיכיאטר, לקביעת זכאותו.

בנוסף לקצבת הנכות הכללית, קיימת גם קצבת שירותים מיוחדים וסל שיקום לסובלים מהפרעה דו קוטבית העומדים בקריטריונים מסוימים. הטבות אלו מעניקות סיוע כספי ותמיכה לתובע, שנועדו לסייע בשיקומו והשתלבותו בקהילה.

התשובה לכך תלויה בנסיבות של הפרט. למשל, מבוטח מסוים יכול להיות זכאי הן לקצבת הנכות הכללית והן לקצבת השירותים המיוחדים, אך לא בהכרח לקצבת הניידות לצד קצבת השירותים המיוחדים. חשוב להתייעץ עם עורך דין ביטוח לאומי מנוסה לקבלת הדרכה על מימוש מירב הזכויות המגיעות לכם וליקיריכם.

עורך דין אייל פייפר
עורך דין אייל פייפר

בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין. החל משנת 2000 עסק בענייני ביטוח שונים כגון: חבויות, פנסיה, חיים ורכוש, סוכן ביטוח מורשה משנת 2003. לאורך השנים צבר עו”ד פייפר בקיאות רבה ומומחיות עמוקה בהיבטים החוקיים והמשפטיים של סוגיות רפואיות. הודות לידע זה ולחשיבה יצירתית ופורצת דרך בפרשנות לחוק, מצליח עו”ד פייפר פעם אחר פעם לשכנע את בתי המשפט בצדקותו, וליצור תקדימים משפטיים שמשנים בקביעות את פני עולם הביטוח.

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: [email protected]

הצלחות המשרד

אישור זכאות ל57% נכות, 65% אי כושר וקצבה לשנה
דוח ועדה הרפואית – נמצא זכאי לפיצויים עקב תקיפה
החלטת הוועדה בגין נכות רפואית
אישור זכאות לקבלת 75% נכות וקצבה למשך שנתיים
ערר עבור תובעת לקבלת קצבת נכות הסובלת מפיברומיאלגיה
אישור זכאות קצבת נכות עקב תאונה בדרך חזור מהעבודה
צרו איתנו קשר בדרך שהכי נוחה לכם

051-519-3904

הסדנה 6, כפר סבא

השאירו לנו הודעה

מן העיתונות

תביעה חריגה ביחידת העילית בצה"ל: "מפקדת ב־8200 התעללה וגרמה לי לנכות נפשית"

כלכליסט | 22/10/17

התלוננו על הטרדה מינית והורחקו | המהדורה המרכזית בחדשות 12

N12 | 14/12/17

עורך דין לתביעות סיעוד - המדריך לכל מה שצריך לדעת בנושא

גלובס | 31/05/2020
לוגו 13 רשת

פרקליטים עד הבית: עונה 2 פרק 34
| חדשות 13 רשת

חדשות 13 | 31/1/2018

זקוקים לייעוץ? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ!