שיתוק של הידיים והרגליים הוא מצב הרסני שיכול להשפיע קשות על יכולתו של אדם לבצע משימות יומיומיות, להתנייד ממקום למקום, לעבוד למחייתו ולנהל חיים עצמאיים. למרבה המזל, בישראל קיימות זכויות רפואיות המספקות תמיכה לאנשים החיים עם מוגבלות הנובעת מפגיעות גפיים, לרבות האפשרות להגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים במוסד לביטוח לאומי.
במאמר זה נביא סקירה של תהליך הגשתה של תביעה כזו והזכויות הנלוות להכרה בנכות שמקורה בשיתוק ברגליים ובידיים.
כמה אחוזי נכות ניתן לקבל בהגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים?
שיתוק בשתי הרגליים ושתי הידיים, נקרא בעגה הרפואית "קוודריפלגיה" (Quadriplegia). דרגת הנכות הנובעת מקוודריפלגיה, נקבעה בתקנות הביטוח הלאומי משנת 1956, העוסקות בקביעת אחוזי נכות לנפגעי עבודה. לפי סעיף 29 לתקנות אלו, נקבעים לבעלי שיתוק זה בידיים וברגליים, אחוזי נכות הנעים בין 60 ל- 100 אחוז.
בהקשר זה, ראוי לציין כי ועדה רפואית או רופא מומחה רשאים להשתמש בכמה סעיפי ליקוי לקביעת דרגת הנכות של התובע או להשתמש בסעיף ליקוי בצורה חלקית. דרגות הנכות עבור המבוטחים המגישים תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים מסוג קוודריפלגיה, נחלקות בתקנות הביטוח הלאומי ל- 3 דרגות על פי רמת חומרתו של הליקוי, כדלקמן:
- קוודריפלגיה קלה: 60 אחוזי נכות.
- קוודריפלגיה בינונית: 80 אחוזי נכות.
- קוודריפלגיה חמורה: 100 אחוזי נכות.
במקרים בהם נלווים אל השיתוק בגפיים גם ליקויים בפעילות הסוגרים ואובדן אונות, תקבע לתובע תוספת אחוזי נכות בגינם בהתאם לסעיפים המתאימים בספר הליקויים של הביטוח הלאומי.
מהם השלבים העיקריים להגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים?
להלן השלבים העיקריים בתהליך להגשת תביעת נכות כללית לביטוח לאומי, בעקבות שיתוק גפיים:
שלב 1: השגת תיעוד רפואי רלוונטי
ראשית התהליך בהשגת תיעוד רפואי על השיתוק של התובע. ניתן לעשות זאת על ידי בקשת התיק הרפואי מקופת החולים או על ידי בדיקה רפואית אצל רופא מומחה. התיעוד הרפואי צריך לכלול פירוט של השיתוק, סיבתו והשפעתו על יכולתו של הפונה לבצע מטלות יומיומיות, לרבות לעבוד לפרנסתו.
שלב 2: מילוי של טופס התביעה לנכות
לאחר קבלת המסמכים הרפואיים, על הפונה למלא את טופס התביעה לנכות של המוסד לביטוח לאומי. חשוב לפרט כמה שיותר בטופס על מנת להבטיח למוסד לביטוח לאומי הבנה מקיפה של מצבו של התובע.
שלב 3: שליחה של טופס התביעה והתיעוד הרפואי אל המוסד לביטוח לאומי
יש להגיש למוסד לביטוח הלאומי את טופס תביעת הנכות המלא והתיעוד הרפואי הרלוונטי באופן ישיר או בדואר. המוסד לביטוח לאומי יבדוק את התיעוד ויוכל לבקש מידע נוסף או תיעוד נלווה במידת הצורך.
שלב 4: זימון לוועדה רפואית בביטוח הלאומי לקביעת דרגת הנכות למבוטח
לאחר שהביטוח הלאומי יקבל את כל המסמכים הדרושים, בחלק מהמקרים המבוטח יזומן להופיע בוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות ובהמשך לכך תקבע גם דרגת אי כושר העבודה שלו, אשר לפיהן יחליט הביטוח הלאומי אם לאשר את תביעת הנכות של התובע, באיזה היקף ואילו זכויות מגיעות לו.
שלב 5: קבלת ההודעה על החלטת הביטוח הלאומי בתביעה והגשת ערעור במידת הצורך
במידה ותביעת הנכות הכללית אושרה, הזכאות לתשלום תחול בחלוף 90 ימים מהמועד שבו אחוזי אי הכושר של המבוטח נקבעו. במידה ותביעת המבקש נדחית או שקבעו לו דרגת נכות שאינה עונה על ציפיותיו, עומדת לו הזכות לערער על ההחלטה לוועדת העררים של הביטוח הלאומי. חשוב לפנות לייעוץ משפטי במידה והתביעה נדחתה כדי להבטיח שזכויותיו של התובע מוגנות לאורך כל תהליך הערעור.
באילו מקרים נכות עקב שיתוק בגפיים יכול לאפשר גם קבלת קצבת ניידות?
במקרים הבאים, אחוזי הנכות עבור שיתוק בגפיים יכולים להניב גם זכאות לאחוזי מוגבלות בניידות, הרלוונטיים למימוש זכויות שונות למוגבלי ניידות במוסד לביטוח לאומי:
- שיתוק מלא של שתי השוקיים עם שיתוק של רגל אחת לפחות בשניים מתוך שלושת השרירים: שריר הגלוטאוס מקסימוס (שריר העכוז הגדול), שריר הארבע ראשי (שריר הירך הקדמי), שריר האיליו פסואס (שריר המותן כסל) מביא ל- 100% מוגבלות בניידות.
- שיתוק מלא של רגל אחת עם קבוצת שרירים משותקת בשוק או בירך של הגפה השנייה מביאה ל-80% מוגבלות בניידות.
- שיתוק מלא של שוק אחת עם שיתוק בשני שרירים לפחות מתוך אלו המוזכרים בסעיף 1 מביא ל- 80% מוגבלות בניידות.
- שיתוק מוחלט של שתי השוקיים ל- 80% מוגבלות בניידות.
- שיתוק מלא של שוק אחת עם שיתוק באחד השרירים המוזכרים בסעיף 1 מביא ל- 50% מוגבלות בניידות.
- שיתוק חלקי של השרירים ברגל אחת הגורם להגבלה משמעותית בהפעלת מפרק הירך או הברך (לא כולל טווח הניידות הפסיבית של המפרק) מביא ל- 50% מוגבלות בניידות.
- אחוזי נכות עבור לקויות ניידות עקב שיתוק ספסטי או תנועות לא רצוניות:
-
- שיתוק ספסטי ברמה בינונית או אטכסיה או תנועות לא רצוניות ברגל אחת עם הפרעה בינונית להליכה, מביא ל- 40% מוגבלות בניידות
- שיתוק ספסטי ברמה בינונית או אטכסיה או תנועות לא רצוניות בשתי הרגליים הגורמות לקושי בינוני בהליכה או לחילופין – שיתוק ספסטי ברמה בינונית או אטכסיה או תנועות לא רצוניות ברגל אחת ויכולת ללכת בעזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד. כל אחד מאלו מביא ל- 60% מוגבלות בניידות.
- שיתוק ספסטי ברמה בינונית ומעלה או אטכסיה או תנועות לא רצוניות בשתי הרגליים, עם מכשיר ארוך שנלבש על הגפה, או לחילופין – שיתוק ספסטי חמור ברגל אחת, כאשר הליכה אפשרית רק בתמיכה או עזרה של אדם אחר. כל אחד מאלו מביא ל- 80% מוגבלות בניידות.
- חוסר תנועה מוחלט בשתי הרגליים עקב ליקויים במערכת העצבים המרכזית המלווים באטקסיה או תנועות לא רצוניות, מביא ל- 100% מוגבלות בניידות.
הסעיפים שמתייחסים לשיתוקים הנ"ל הם רלוונטיים אך ורק במידה והאירוע שהוביל להופעת השיתוק אירע 6 חודשים טרום הגשת הבקשה לבדיקה בלשכת הבריאות, לכל הפחות.
תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים – סיכום
הגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק של הידיים והרגליים עשויה להיות תהליך מורכב, אך עם התמיכה והתיעוד הנכונים ניתן לקבל את ההטבות שיכולות לסייע לאנשים הסובלים ממצב זה לחיות באופן עצמאי יותר. אולם חשוב לפנות לייעוץ משפטי במידת הצורך כדי להבטיח שזכויותיו של התובע מתממשות באופן מיטבי ושהתביעה מניבה עבורו את מירב הזכויות המגיעות לו כחוק
למידע נוסף על הגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק בידיים וברגליים – פנו כעת למשרדנו.
בהגשת תביעת נכות כללית עקב שיתוק בשתי הידיים והרגליים, ניתן לקבל אחוזי נכות שנעים בין 60 ו- 100 אחוזים.
זמן הטיפול בתביעת נכות כללית יכול להשתנות, אך בדרך כלל לוקח מספר חודשים עד לקבלת החלטה מהמוסד לביטוח לאומי.
כן, מבוטח יכול לערער על החלטה שקיבל בעניינו המוסד לביטוח לאומי תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה באמצעות הגשת ערעור בכתב ותיעוד רפואי נוסף לפי הצורך.
ישנם משאבים נוספים העומדים לרשות אנשים עם מוגבלות תנועתית בישראל ובכלל זה זכאות לקצבת ניידות ושירותי ניידות בהתאם לחומרת מצבם.
צפו בעו"ד אייל פייפר כהן מסביר על תביעת קצבת נכות כללית מול המוסד לביטוח לאומי:
